דילוג לתוכן הראשי

SQL Azure: DTU vs vCore

שלום לכולם

אז כהשהכל התחיל אי שם ב 2010 הייתה אפשרות לבחור בין
Web Edition
Business Edition

כאשר גריסה אחת הייתה מוגבלת במקום ויותר איטית והשניייה מהירה,(מי שזוכר את גרסאות אלו שיצביע :-)) זהו.
ואז נכנס עולם של 

Basic service tier

Standard service tier

Premium service tier

לאחר זמן נכנס 
PRS service tier  (sorry to say but will be closed on 1.1.19)
כאשר בעצם מדברים על 
Tiers
ארכיטקטורת החומרה היא שונה בין סוג לסוג. הדבר משיפע על זמני גיבויים, על עלויות, על רמות ביצועים שונות, SLA שונה, מיקום סטורג שונה ועוד. ועוד.

(אחרי כן הוסיפו pools - אבל לא אדבר על זה כלל פה וגם לא על הייצור החדש הקרוי managed instance)
במשך הזמן הוסיפו לכל סוג שכבה של גרסה שונה שמצביעות על כך שמאחרי הקלעים יש זיכרון שונה, ועוד.

כאשר הכל נמדד במדד משוקלל שנקרא DTU.
לכל סוג ולכל שכבה יש הגדרה של מקסימום DTU.

וכך כאשר ה DTU הגיע ל 100 אחוז היית צריך לבדוק ולעשות אחת מכמה אפשרויות:
* להעלות שכבה.
* לתקן קוד.
* לעשות תחזוקה ועוד.

את כל ההבדלים בין כל סוג וסוג ניתן לקרוא פה:
אפשר לומר שהתימחור הוא די אטרקטיבי ולדעתי הוא זה שתרם לכניסה הגדולה של המוצר לקהל הלקוחות.

ואז נולד הדור הבא המבוסס על vCore
שיטת בניה של מכונות המורכבות מ 2 tiers:

General Purpose service tier

Business Critical service tier

כאשר בכל Tier כרגע יש 5 סוגי מכונות 
GP_Gen4_1
GP_Gen4_2
GP_Gen4_4
GP_Gen4_8
GP_Gen4_16
ומיקרוסופט מתחילים ממה שנקרא דור 4 של המכונות כלומר קומבינציה של 
IOPS, RAM, Storage
שמנוהל לפי המכונה. בטח בהמשך יהיה דור חמש וכדומה.
פה בניגוד לשיטה הקודמת יש פירוט כמה זיכרון יש בכל מכונה והיכן ממוקם הסטורג' ולכמה iops היא אמורה לענות.
את ההבדלים ברמות ניתן לקרוא פה:

אם עד היום היינו עיוורים וניחשנו לפי ביצועים שמדדנו.
היום נעבור למדידה מדוייקת ולצורך מדוייק יותר
סתם כדוגמא - GP_Gen4_16  -  112 GB Ram
ועכשיו בקשר לתימחור:
מכונות חזקות אמורות להיות יותר זולות בשיטה החדשה, מכונות חלשות אמורות להיות יותר יקרות בשיטה החדשה.
שכל אחד יעשה את השיקול שלו.

עוד על התיעוד ועל ההבדלים ניתן לקרוא פה:

וזו התמונה המייצגת את ההבדלים:



להלן כמה הנחיות כיצד להגיע לזה:
ניגשים למסך בחירת ה tier - המסך הרגיל:


בוחרים את ה vCore.

וזה המסך המודבר:
1. סוג השימוש - משפיע על סוג סטורג' ו SLA וכמובן מחיר.
2. כרגע ניתן לבחור רק gen4. בהמשך יהיהו עוד.
3. מסך קטן של חיזוב עלויות לפי סטורג ולפי סוג המכונה.
4. פה אפשר להביר רשיון מה on prem - למשל עשית מיגרציה על מכונה שאתה משלם עליה - אתה יכול להעביר רשיון וזה יחסוך עלויות.
5. העלאת והורדת סוג המכונה  בתוך דור 4.
6. הגדלת סטורג' למשל חצי טרה בסוג הזה שווה 70 דולר.
7. הגדרה של כמה ימי גיובי יש לפי הבחירה שלך.


כמו שראים - ניהול האפשרויות שלנו גדל ואמור להתאים לצורכים הגדלים והולכים של השוק.
מצד שני המורכבות והתלויות גדלות וצריך להבין מה זה אומר כל דבר - מה אומר ל בסיס נתונים שהסטורג הוא כזה וכזה...

ימים יגידו אם וכאשר ישתמשו בזה.
זמין לשאלות.
פיני











תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

על בעיות של ניהול פיתוח לענן

על ניהול סביבת פיתוח מול הענן:   הבעיה המרכזית בניהול פיתוח לענן שייכת לתחום הבדיקות  - שום ענן מקומי ושם אימולטור אינו מדמה במאה אחוזים את מה שקורה בענן עצמו. בכל רכיבי הבדיקות, על בעיה זו ניתן להתגבר בשיטת עבודה טובה והקמת מערכת בדיקות בענן עצמו. על ניהול גרסאות מול הענן:    במידה ואתם עובדים מול לקוחות רגילים ומול לקוחות הרוצים מוצרים בענן  - מהי הדרך הטובה ביותר לנהל את הפיתוח כך שאפשר יהיה לתחזק את שתי המערכות ואת שתי סביבות הבדיקות? אפשר לומר כי מטרת מנהל הפיתוח היא להקים סביבת פיתוח אחת - אם הדבר לא אפשרי צריך למצוא את הפתרון לסינכרון 2 הסביבות. Check List -   למנהל המבולבל - מה הצוות צריך לבצע לפני העלאה לענן: על הפרוייקט להיות מקומפל בסביבת VS2010 - רצוי 64 Bits ולא 32. יש להריץ בענן מקומי (אימולטור) ולראות שהכול עובד כהלכה במידה ואתה משתמש ב Registery או ב Event Log עליך ליצור קובץ StartUp command שבעצם ירוץ בעליית ה Role וייצור את מה שצריך במחשב המיועד לך בענן. יש ליצור חבילה להעלאה - רצוי לשמור חבילה זו עם מספר ותיאור כללי. יש להעלות את החבילה ולבדוק שהכול רץ ועו

ועוד קצת על ניהול פיתוח לענן

היום עקב תקלה קטנה מול מיקרוסופט בוצע disable לחשבון. הדבר גרם לאתר לא לעבוד וכמובן 3 רולים נוטרלו. כשחזרו לחיים נדרשנו לעשות מחדש deploy ל 3 הרולים. (רוצים הסבר קטן לעבודה על הענן? ובכן תמצית הדבר הוא שכשאנו עוקפים נהלים שאנו יצרנו בשרתים שלנו מיקרוסופט - לא מרשים לעקוף וכך הכל חייב להתנהל לפי הספר... מה שתעלה לענן זה מה שירוץ ואם תשנה - השינויים יימחקו...) הבעיה החלה כאשר הסתבר שלא כל קבצי ה deploy נשמרו על מכונת הגירסה וכי אחד הקבצים שודרג לגירסא חדשה שטרם עלתה לענן.... הדבר גזל 4 שעות בנסיון להחזיר את הגירסה... מסקנתי היא כי חייב להיות נוהל שמירת קבצי deploy מיד אחרי העלתם לענן - ובכך לשמור גיבוי לעת צרה - נכון - אל תצעקו עליי - בוצע לייבל ב TFS - ואפשר למשוך ולקמפל - אבל תראו לי עובד אחד שעשה את זה תוך חמש דקות....? יש לציין לטובה את ה SQL Azure - שלו - לא קרה כלום כל העת... כל הכבוד ל SQL... ובנימה יותצר רצינית - אל תשכחו לגבות כל מה שעולה ... - במיוחד אצלך . אגב בענן עצמו - זה כבר יגובה אל דאגה... ערב טוב

Azure SQL DB tiers comparison

Hi All In the last few month Brent Ozar gae us 2 masterpiece blogs related to Azure SQL DB:   How fast can a $21,468/mo Azure SQL DB load data?     In this blog Brent compared the abilities of Azure SQL DBs to load Data - he compared all combinations of vCors tiers. (When I asked him about comparing the Standard\Premium tiers, he told me to do it.... :-) )   There’s a bottleneck in Azure SQL DB storage throughput.   In this blog Brent showed us that in the vCors world the storage throughput has limit and there is not need to pay so much money when you need to upload lots of data.   So I took have taken up his challenge and done a comparison in Azure SQL DB in Standard\Premium tiers. I have created a new DB with 1 Table. I have generated 7 GB of DATA, and created the file in my local on premise drive (Yes, do not kill me, I did not had the time to put it on azure), and uploaded it via BCP command.   bcp "TableName" in "T:\MyTable.bcp"